עובדים שעתיים או יומיים
עובדים שעתיים או יומיים יהודים (או עובדים שאינם יהודים ובחרו את החגים היהודיים כימי החג במקום העבודה שלהם), זכאים לקבל בכל שנה תשלום עבור ימי החג שבהם לא עבדו במידה וענו על שלושת הקריטריונים הבאים:
- העובד השלים 3 חודשי עבודה במקום העבודה.
- העובד היה אמור לעבוד ביום שחל בו החג אך לא עבד בשל החג .
- העובד עבד ביום שלפני החג וביום שאחריו, אלא אם כן נעדר בימים אלה בהסכמת המעסיק שניתנה מרצון או מכח הדין (לדוגמה: נעדר מהעבודה מאחר והמעסיק לא שיבץ אותו לעבודה באותו יום, שהה בחופשה בהסכמת המעסיק, נעדר מהעבודה בשל מנוחה שבועית או נעדר מהעבודה בשל גשר שהמעסיק החליט עליו).
עובדים חודשיים
עובדים המקבלים משכורת חודשית קבועה בכל חודש , אינם מקבלים דמי חגים, אלא משכורת חודשית רגילה, גם בחודש הכולל את ימי החג שלא עבדו בהם .
ימי החג
ראש השנה:
יום ב’ 26.09.2022 , ו יום ג’ 27.09.2022
יום כיפור:
יום ד’ 05.10.2022
חג סוכות:
יום ב’ 10.10.2022 , ויום ב’ 17.10.2022
ערב ראש השנה, ערב יום כיפור, ערב חג סוכות והושענא רבה הינם ימי חופשה לבחירה.
מתנות ושי לחג
החוק אינו מחייב את המעסיק לתת לעובדיו מתנות לחג, אך ישנם מקומות עבודה שונים בהם מתן שי לחג הינו נוהג מקובל או מקומות אשר מתן שי לחג לעובדים מעוגן בהסכמים קיבוציים, צווי הרחבה או הסכמים אישיים.
מיסוי המתנה
על פי פקודת מס הכנסה מתנה לחג נחשבת ל”טובת הנאה” שמקבלים העובדים מהמעסיק. כלומר, עבור המעביד, המתנה שניתנה לעובד מהווה הוצאה מוכרת לצורכי מס ועל העובד לשלם מס הכנסה מלא עבור שווי המתנה. לפיכך, אם אין המעביד מעוניין לגלם את ההטבה, עליו לבצע זקיפת שווי בתלוש משכורתו של העובד.
גם תווי קניה כשי לחג הינם טובת הכנסה החייבת במס. מאחר ותווי קניה נמכרים למעביד במחיר הנמוך משווים, עולה השאלה על איזה סכום ימוסה העובד- האם לפי עלות המעביד או לפי השווי הנקוב?
עפ”י תקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה), התשנ”ג-1993, יקבע המעביד לצורך הניכוי את סכום התשלום כפי שעלה לו או לפי מחיר השוק, הכל לפי הגבוה. ואולם, עמדת נציבות מס הכנסה לעניין תווי קניה שנקנו במרוכז ע”י המעביד היא שניתן לחייב במס תווי קניה לפי העלות למעביד ולא לפי הערך הנקוב.
האם יש חובה לתת שי לחג לעובדת שנמצאת בחופשת לידה?
מאחר ואין לפגוע בזכויותיה של עובדת אשר נמצאת בתקופת חופשת לידה, יש לתת לה שי לחג כמו לכל יתר העובדים. אי מתן שי לעובדת בחל”ד, כאשר יתר העובדים מקבלים את השי, יכול להחשב כאפליית נשים אסורה.
האם יש חובה לתת שי לחג לעובד שנמצא בחופשת ללא תשלום?
הפסיקה קבעה שחופשה ללא תשלום יוצרת מצב של “השעיית” חוזה העבודה. מבחינת צבירת זכויות, תקופת החל”ת אינה מצמיחה צבירת זכויות (למעט חריג מצומצם לוותק, לעניין פיצויי פיטורים). גם נוהג שי לחג “נעצר” כלפי העובד הנמצא בחל”ת, והמעסיק לא מחוייב לתת לו שי לחג. אלא אם כן הוסכם אחרת בין העובד למעסיק. כמובן שמעסיק שמעוניין להטיב עם עובדיו, רשאי לתת שי לחג גם לעובדים בחל”ת. לגבי אישה שנמצאת בחל”ת שאחרי חל”ד- נראה כי הדין שונה, ואין לתת לה שי לחג, כשם שלכל עובד שנמצא בחל”ת אין לתת שי לחג.
